פרשת משפטים
זהירות אש!
כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה:”
(שמות כ”ב, ה’)
עם ישראל קיבל תורה שמימית.
פרשת משפטים הסמוכה למתן תורה עוסקת ברובה בנושאים חברתיים ומשפטיים.
בחיים השוטפים ישנם מקרים רבים בהם יש לדעת מהו רצון הבורא.
אין אלו חוקים הנקבעים ע”י בני אנוש הנובעים מהמקום, הזמן וכו’, אלא הנחיות ממרום.
אחד הנושאים בפרשה דן באש שפרצה מתוך רשלנות, התפשטה והזיקה. תחילה קוצים, גדיש, והקמה – התבואה העומדת בקמתה – מושלמת, ואח”כ נשרף כל השדה. העונש מוטל על המבעיר: “שלם ישלם המבעיר את הבערה”.
בעל ה”אור החיים” הקדוש רואה כאן רמז לאחריות ומחויבות האדם בתחום הרוחני.
“כי תצא אש” – אש מסמלת את צרת העם המכונָה “אש”, והיא תגבורת הקטרוג והדינים. כלומר, כאשר חטאים ומעשים רעים יעוררו את הדין והקטרוג על העם, התוצאה – שלב הבא “ונאכל גדיש” המסמל את התינוקות של בית רבן – יענשו אם לא ישובו, “או הקמה” המשולה לצדיקים – המלאים ומושלמים. גם הם נתפסים בעוון.
אח”כ אם לא ישובו תבער “השדה” – כללות עם ה’.
“שלם ישלם המבעיר” אשר לו חלק בהנהגת הדין והעונש.
בימים אלו יש להקפיד ביותר על התנהגות ראויה בין אדם לחברו, אף שבתקופת בחירות קשה מאוד לשמור על דיבור מכובד ולשון נקיה.
יש להראות את הטוב והנכון בדרך, ולא לחפש את מומי וחסרונות הזולת ודרכו.
אנא אחים זכרו את האחריות הרבה המוטלת על כל אחד ואחד.
הרי עם אחד ואנשים אחים אנחנו.