פרשת "חוקת"
האדם קודם לכל

”וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם:"

(במדבר כ', י"א)

רק עינם החדשה של חכמים הבחינה בכך.

בשני מקרים דומים אנו מוצאים התייחסות שונה.

לשון הפסוק אצלנו: "וַתֵּשְׁת העדה" ואח"כ "ובעירם" – הצאן והבקר – האדם קודם.

ואילו בפרשת עקב נאמר: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" (דברים י"א, ט"ו), ואח"כ "ואכלת ושבעת". כלומר, קודם בעלי החיים, ואח"כ האדם. מדוע? מה נשתנה?

וביארו אנשי המחשבה.

בפרשתנו מדובר על מצב של צמא – סבל של האדם והבהמה. משמתה מרים, פסקה הבאר, ומים לא היו. כאשר נעשה הנס, ויצאו מים מן הסלע, האדם קודם לבע"ח, כי הוא הוא עיקר הבריאה, והבע"ח נועדו לשימושו. במצב כזה קודם האדם.

אך בפרשת עקב מדובר על חיי יום-יום, בהם יש לאדם בע"ח, ומוטל עליו להאכילם ולקיימם, כלשון חכמים: "מזונותיהם עליך".

כאן מידת החסד גוברת – דאג קודם לבע"ח, ואח"כ לעצמך, היה רחום כדרכו של הבורא.

*     *     *

בשנות השישים, כאשר היתה המלחמה הקרה בין הגושים, בקשו שלטונות ארה"ב להתקין בנגב משדרים רבי עוצמה של קול אמריקה בהשקעה אדירה של 300 מיליון דולר! שהיתה אמורה להביא רווחה כלכלית לכל ישובי הדרום, ומאות מקומות עבודה לתושבים.

אנשי איכות הסביבה התנגדו בטענה שאולי המשדרים ישבשו את היכולת של הציפורים בנדידתם מאירופה לאסיה!!! לדידם הציפורים קודמות לאדם!

יש לדעת, בזמננו, כאשר מנשבות רוחות הקוראות להחשיב ולרומם את בעלי החיים. סדר  העדיפויות ברור. האדם קודם לכל, ורק אח"כ בע"ח.

שבת שלום!
הרב יוסף ברוק