על כאב כמחלה/ רוזנווסר
הידעתם כי יותר ממיליון ישראלים סובלים מכאב כרוני? מיידע אותנו ד"ר איתי גור אריה, יו"ר האגודה הישראלית לכאב, מנהל היחידה לשיכוך כאב, המערך להרדמה וטיפול נמרץ, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, ומסביר שהמספר הוא פי עשרה יותר מחולי הלב והחולים האונקולוגים, ולמרות זאת רק בשנים האחרונות הובן הצורך בהכרה בכאב כמחלה ומתן מענה לחולים הסובלים מכאב ועקב כך, מאיכות חיים ירודה.
הכאב הוא תחושה פיזיולוגית ברמה של חוש, כמו חוש מגע או חוש ראיה. אבל תחושת הכאב היא בעלת אפיון חשוב נוסף והוא הסבל הנגרם על ידה. הסבל הוא הפן הנפשי אשר מלווה את תחושת הכאב. הסבל והזיכרון הם שגורמים לנו להימנע מלבצע פעילויות, אשר יזיקו לגופינו.
הכאב הוא תסמין פיזיולוגי, שהתפתח בבעלי חיים כמנגנון הגנה, ומשמש כהתראה על סכנה לפגיעה בגוף. כרופאים, אנו מחויבים על פי שבועת היפוקרטס, להקטנת סבלו של החולה. התחייבות זאת אינה מוגבלת רק למחלה מאובחנת, אנו מחויבים לטיפול בסבלו של האדם. הכאב הנו התסמין הנפוץ ביותר בכל המחלות ומהווה את הסיבה העיקרית לפניה של מטופלים לעזרה רפואית.
בישראל 17% מהאוכלוסייה סובלת מכאב כרוני ו-36% מבתי האב בישראל מושפעים מכך. כחמישית מהחולים חיים עם כאב כרוני במשך 20 שנה (17%). ההערכה היא כי באירופה ובישראל כעשרה מיליון ימי עבודה יורדים לטמיון בכל שנה. כאב כרוני מוגדר ככאב הנמשך 6 חודשים לפחות. חולים הסובלים מכאב כרוני מרגישים עייפים, עצבניים וחסרי אונים ואינם מסוגלים להתרכז ולחשוב בבהירות, כמחצית מהחולים אינם זוכרים איך זה לחיות ללא כאב ועבור כרבע מהחולים הכאב כל כך חזק והסבל רב כל כך עד שהם מבקשים למות.
בעשור האחרון החלו ארגוני הכאב העולמיים בפעילות להכרה בכאב הכרוני "כמחלה". הדבר נעשה מתוך הכרה, שברגע שנוצר כאב כרוני אין זה משנה מה הוביל ליצירתו. לדוגמא, מחלות רבות מובילות לאי ספיקה כלייתית, מהרגע שזו הופיעה היא גורמת בעצמה לתחלואה משנית, כגון אובדן סידן בעצמות, עליה בלחץ דם ועוד. הדבר זהה גם בתסמונות הכאב הכרוני. לאחר תקופה של כאב מתמשך, הכאב הכרוני הופך למחלה בעלת תחלואה משנית כגון דיכאון, הגבלות תנועתיות ותפקודיות, והדבר יכול להגיע עד הגבלות קשות המוליכות לעיתים לקטיעת איברים. הקלת הכאב במקרים אלה תשפר לא רק את סבל
חשיבותה של רפואת הכאב הוכרה לאחרונה גם בישראל, ובשנה האחרונה אישר משרד הבריאות תחום התמחות חדש – ברפואת כאב. מדובר בטיפול בגרייה חשמלית בטיפול ניסיון מחדירים בהרדמה מקומית אלקטרודה זעירה לחלל האפידורלי לאזור אמצע הגב דרך מחט. האלקטרודה מנווטת במעלה החלל האפידורלי, בהנחיית שיקוף .המיקום המדויק נבחר על ידי הפעלת הגירוי החשמלי בזמן הפעולה. בסיום הפעולה מקבל החולה גירוי נעים המחליף את הכאב ממנו הוא סובל. האלקטרודה מקובעת לעור ומחוברת למכשיר חיצוני באמצעותו יכול החולה להפעיל את הגירוי ולשלוט בעוצמתו. החולה משוחרר בו ביום לביתו לתקופה של כעשרה ימים, כדי לוודא את יעילות הטיפול בחיי היום שלו. לאחר תקופת הניסיון, מוודאים שהמערכת אכן הפחיתה את הכאב ב 50% לפחות, וכי יש שיפור תפקודי וירידה בצריכה התרופתית. במידה ואין – האלקטרודה נמשכת החוצה. במידה וחל השיפור המצופה, ממשיכים להשתלת מערכת קבועה, הכוללת בנוסף לאלקטרודה, נוירוסטימולטור חשמלי (מכשיר המחולל גירויים חשמליים) ממוזער ודק, (שגודלו כגודל קוצב לב), המושתל תת עורית ומתחבר אל האלקטרודה. כך שכל המערכת הינה פנימית ומאפשרת למטופל לחזור לשגרת חיים מלאה. החולה שולט בפעילות המכשיר ע"י שלט חיצוני, ויכול להפעיל תכניות קבועות או להפעיל רק במידת הצורך בזמן התקף כאבים.
לסיכום: ניתן לומר כי ניתן ורצוי להתחיל בטיפול תרופתי פומי (דרך הפה), אך כשנכשל יש לשקול לפנות למרפאת כאב לצורך בדיקת התאמת טיפולים אחרים, ביניהם טיפול פולשני, היעיל בהתוויות הנכונות ובבחירת החולים הנכונה. חשוב לזכור שיש מה לעשות כדי להקל על הכאב והסבל, וניתן לשפר משמעותית ובאופן דרמטי את איכות החיים של חולים הסובלים מכאב.