הנגינה שלי מזכירה לי עברי, מה עושים?

שלום כבוד הרב,

שמי אמנון, בן 28.
אני מגיע מרקע חילוני, ללא כל קשר לדת. מתוך האזנה מזדמנת לערוצי הקודש, התחלתי לבדוק האם באמת אני חי למען מטרה מסוימת, וכך לאחר בדיקה ממושכת התחלתי לשמור מצוות, ומזה 10 חודשים שאני משתדל לקיים כל דבר חדש שאני לומד.
בהתחשב ברקע זה, שאלתי אל הרב:
יש לי חוש מוסיקלי וניגנתי שנים על גיטרה ואף הופעתי בהרכבים. הנגינה הייתה חלק חשוב בחיי.
כיום איני יכול לנגן כי זה מחזיר אותי אל חוויות מהעבר, שכיום איני רוצה לחזור אליהן. חברים יעצו לי לשים את הגיטרה ב”נפתלין”. מה דעת הרב? אודה אם תוכל להתייחס לשאלתי.

תגובת ראש הישיבה, הרב יוסף ברוק:

שלום וברכה אמנון היקר,
שאלתך במקומה. תכונות וכישרונות שנטע הבורא בכל אחד מאיתנו, עליו להביאן לידי ביטוי. ובכל תכונה יש את הדרך לעבוד בה את הקב”ה.
אדם שניחן בחוש הומור, יכול לנצל זאת בכדי לשמח אנשים עצובים או טרודים בדאגות, לשחרר מתח בעת הצורך וכו’. כמו כן, יכולת מוסיקלית יכולה וחייבת להיות מנוצלת כראוי כדרך לעבודת ה’.
אכן, באם כרגע הנגינה נראית לך כמפריעה, עליך לנסות לנגן שירים ונעימות קודש שהמילים שלהן מוכרות לך, ואפשר בעת הנגינה להפנימן ולהרגיש את משמעותן טוב יותר. מטבע הדברים, שעתה תהא הנגינה פחות קצבית ויצרית, ויותר מעמיקה ונינוחה.
היו כאלה בעבר, שנטשו את הנגינה לזמן מה, אך תמיד “שמרו קשר” בעת שמחה, כגון בשבע ברכות לחבר או מלווה מלכה, שמחת אושפיזין בסוכה וכד’, אפשר לקיים את מצוות השמחה ביתר הידור. ולאט לאט תשוב ותחסר לך הנגינה ואז תוכל להמשיך לנגן- כמובן, בהתחשב בסולם הערכים בסדר העדיפויות החדש שלך.

לתשומת לבך, אמנון, הגאון מוילנא זצ”ל הגדיר את חכמת המוסיקה כחכמה עמוקה ועליונה ביותר, שאפשר באמצעותה להגיע לדרגות גבוהות ביותר. ובספרי קבלה מובא שהיכל הנגינה סמוך הוא בשמים להיכל התשובה.

בברכת הצלחה, הרב יוסף ברוק.