כבר פותחים חלונות

כְּבָר פּוֹתְחִים חַלּוֹנוֹת/ רינה בת חיים

כְּבָר פּוֹתְחִים חַלוֹנוֹת אֶל רוּחַ הַיּוֹם

כְּבָר פּוֹתְחִים חַלוֹנוֹת אֶל הָעִיר.

וּבִסְבָך הַצָפוֹן מֵאֶרֶץ חֲלוֹם

כְּבָר חוֹזֵר גַם הַדֹב הַשָׂעִיר.

כְּבָר פּוֹתְחִים חַלוֹנוֹת, כֵּן, גַּם הַשָּׁנָה

נָס הַקֹר מִנִּיסָן וְחַגּוֹ,

וְשִׁפְעַת נִיחוֹחוֹת וּפִי-שֶׁבַע רִנָּה

יָּצַק הָאָבִיב אֶל חֵיקוֹ.

כְּבָר פּוֹתְחִים חַלוֹנוֹת, כְּבָר אִיָר מִתְעוֹרֵר

יֶרַח זִיו מְנַעֵר תַּלְתַּלָּיו.

כְּבָר מֵקִיץ כָּל אִילָן, כְּבָר חוֹגֵג, מִתְהַדֵּר,

צוֹהֵל וְעוֹטֶה עַלְעָלָיו.

כְּבָר פּוֹתְחִים חַלוֹנוֹת, מֵאַרְצוֹת נוֹא-אַמוֹן

כְּבָר שָׁבוֹת חֲסִידוֹת לְבָנוֹת.

כְּבָר הוֹמִים הַתּוֹרִים בְּעַלְוַת-הָרִמּוֹן

וְיוֹנִים אֶת הַשּׁוֹבָךְ בּוֹנוֹת!

כְּבָר פִּתְחוּ דוֹדָאִים, גּוֹזְזוּ הַטְּלָאִים

שִׁבֳּלִים מַרְכִּינוֹת אֶת רֹאשָׁן;

מִתְמַלְּאִים אֲסָמִים; כְּבָר סְמָדָר בַּכְּרָמִים

יָשֵׁן רַק יָשֵׁן

                   הַשּׁוֹשָׁן…

הוֹ, גַּם אַתְּ, שׁוֹשַׁנָּה, אֶל אִיָ"ר הַמַרְפֵא

לָאָבִיב אֶת גְּבִיעַיִךְ שִׁלְחִי

כַּגּוֹזָל בָּאָמִיר, כַּנִּצָּן הַמְצַפֶּה

אֶל הַזִּיו

                   חַלּוֹנַיִךְ פִּקְחִי!

כְּבָר פּוֹתְחִים חַלוֹנוֹת אֶל הָאוֹר הַשָׁנָה,

חַלּוֹנוֹת אֶל שָׂדוֹת וְגַנִּים.

וְּבְאֶרֶץ צָפוֹן מִמְחוֹזוֹת שַׂר צִנָּה

כְּבָר הוֹלְכִים וְקָמִים יְשֵׁנִים.