"מזמור שיר ליום השבת"

פרופ' מאיר שוורץ משתף בחוויה מרגשת שחווה בפרשת "אקסודוס"- יציאת אירופה תש"ז,
באניית הסוהר- אניית מעפילים גדולה ומפורסמת בקרב ספינות צי ההעפלה.

אחת החוויות העמוקות שהיו לי במשך כל פרשת נסיעתי, הייתה בערב הראשון להיותי על סיפון אניית הסוהר, בליל שבת.

עודני המום מהצפיפות, הדוחק והתנאים בלתי אנושיים באנייה, עוד לא התרגלו אזני לבליל השפות, הצרחות והצעקות בבטן הספינה, והנה הבחנתי בעשרות יהודים שהתכוננו לקבל שבת באניית עבדים זו. חידה בעיני מהיכן הופיעו החולצות הנקיות, הייתה זו התגלות כבירה של רוח עמנו, שעל אף כל הצרות לא איבד צלם אדם וידע להתרומם לפסגת הרוחניות אף בתנאים האיומים ביותר.
הייתה זאת רוח נשגבה שהצילה רבים מאחינו בתוך מחנות המוות מחורבן נפשי, והנה גם כאן על סיפון אניית הסוהר- ניצחה.

החזן החל מסלסל בנעימות השבת המסורתיות, הקהל ההולך וגדל מרגע לרגע, חוזר אחריו בלהט. הרבה מה"חופשיים" הצטרפו לתפילה זו.
על הסיפון סידרו הבחורות "שולחן שבת" על גבי פחים הפוכים. אי משם הופיעה אשה עם מפה לבנה ופרשה על ה"שולחן". הגישו את "ארוחת השבת": רבע כיכר לחם מרוח בריבה וקפה שחור…
ממנות המרגרינה הזעומות, התקינו הנשים נרות שבת. ברגע זה, ידעתי שנצח ננצח אותם- כמו שהאור הקלוש של נרות שבת אלה, ניצח את החושך מסביב.