פרשת "וירא"
כוחו של המוסר האנושי

"רק אין יראת אלֹקים במקום הזה
והרגוני על דבר אשתי"

דו-שיח מעניין ומאלף מתנהל בפרשה. אברהם הגיע לאיזור שלטונו של אבימלך מלך גרר. לכל מי ששאל אותו על שרה, אמר אברהם שהיא אחותו (ולא אשתו). אבימלך לקח אליו את שרה מתוך הנחה שהיא אחותו של אברהם, ולכן (לשיטתו) אין בזה כל עוול. משנודע לו שהיא אשתו של אברהם, לאחר שלקה ונענש, פנה אל אברהם בטענה: "מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה  מעשים אשר לא יֵעשו עשית עמדי" (בראשית כ', ט'), ושוב הוא חזר ושאל: "ויאמר אבימלך אל אברהם  מה ראית כי עשית את הדבר הזה" (בראשית כ', י'). הרי ודאי יש לך נימוק מוצדק לעשות דבר כל-כך לא הוגן כלפיי וכלפי בני ממלכתי. ענה לו אברהם: "כי אמרתי רק אין יראת אלֹקים במקום הזה  והרגוני על דבר אשתי" (בראשית כ', י"א).

בפרשה הקודמת מסופר שאברהם ושרה ירדו למצרים בעקבות הרעב בארץ. גם שם אמרו לכולם ששרה היא אחות אברהם. פרעה מלך מצרים לקח את שרה לביתו. לאחר חולי מסתורי שבא עליו ועל בני ביתו, הבין פרעה ששרה היא בעצם אשת אברהם. הוא טען כנגד אברהם: "מה זאת עשית לי  למה לא הגדת לי כי אשתך הִוא" (בראשית י"ב, י"ח).

אברהם לא ענה לפרעה וכאילו התעלם משאלתו, ואילו לאבימלך אברהם ענה. מדוע?

פרעה שאל מן השפה ולחוץ, מטעמי נימוס בלבד. הוא לא התכוון לקבל תשובה. לעומת זאת אבימלך שאל וחזר ושאל, לכן אברהם השיב לו: "רק אין יראת אלֹקים במקום הזה  והרגוני על דבר אשתי". כלומר: נימוסים, מוסכמות חברתיות, מוסר אנושי – אינם מהווים מחסום כאשר היצרים לוהטים. המחסום היחיד הוא יראת אלוקים. בפניו האדם תמיד חשוף. רק בזכות יראת אלוקים יכול האדם להינצל ממעשים רעים. רק אז יכול הוא לעמוד על האמת והנכון.

שבת שלום,
הרב יוסף ברוק