פרשת מטות-מסעי
המחשבה היא האדם

(פרשת מסעי, במדבר ל"ה, פסוקים ט'-ל"ד)

המחשבה – הכוח, המעלה המופלאה שנתייחד בה האדם.

היא הראשונה בשרשרת הפיקוד – מחשבה, דיבור, מעשה. הכלי הרוחני-אלוקי המניע את האדם.

כל דבר שיעשה ללא מחשבה, פגום ופסול, כי חסר בו מרכיב מרכזי המאפיין את האדם. אמר החכם: תפילה ללא כוונה-מחשבה כגוף ללא נשמה. המת גופו לא משתנה מיידית. כל אבריו קיימים. נראה הוא כלפי חוץ כאדם רגיל, אך הם שתי מהויות שונות. כך תפילה הנאמרת ללא מחשבה.

מעשה הנעשה ללא מחשבה וכוונה, מכונה במקורות "מעשה קוף". הקוף מחקה את האדם בדיוק, אך כיון שחסרה מחשבת אדם, נשאר הדבר כמעשה בשר, טכני בלבד, חסר כל חשיבות.

החבר אמר למלך הכוזר שלא תהא תפילתו כצפצוף ההפגני-התוכי, כאשר המילים נאמרות ללא מחשבה.

כאשר הנביא ישעיהו מוכיח את העם "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח… כי תבואו לראות פני (מצות עליה לרגל) מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי" (ישעיהו א', י"ב). הם באו ברְגַלִים בחודשים ובמועדים, אך לבם ומחשבתם בל עמם, ולכן נקרא רמוס חצרי – דרכתם בבית המקדש. אין זו מצוה כלל.

ההורג בכוונה-מזיד, הוא השפל והשנוא ביותר – רוצח. אך ההורג בלא כוונה-בשוגג (כמובן באונס מוחלט ולא מתוך רשלנות), נרחם עליו, ולא נראה בו אשם, למרות שהתוצאה אחת – נטילת חיים מהזולת.

הרי לנו כוחה של מחשבה.

על כן, לפני ובשעת עשיית כל מצוה, יש להקדים מחשבה: "אני מקיים מִצְוַה- רצון המְצַוֶוה". המניח תפילין, וחושב כי במעשהו הוא מקיים מצות בוראו. תוכן פרשיות התפילין מעידות על יחודו ואחדות הבורא, יתרומם ויתעלה. אך ללא מחשבה, הריהו כורך רצועות עור, ומניח "קוביות" על גופו.

לכן, יש במעשה זה גם צורך לשמור את המחשבה מעיסוק בדברים האסורים, כגון: גירוי יצרים בנושאי עריות ואלימות ועוד, כי המוח-המחשבה צריכה להיות נקיה וטהורה, אשר מחשבות אלו עלולות גם להוביל את האדם להכשל במעשה.

אכן, לשליטה על המחשבה יש צורך באמון אישי ארוך, אך המצליח הוא המאושר.

שבת שלום!

וחודש מבורך!

 הרב יוסף ברוק