פרשת “מקץ” – שבת חנוכה
הקברניטים
שבת מיוחדת לפנינו.
שלושה ספרי תורה יצאו מארון קודש. בראשון יקראו פרשת השבוע – מקץ, בשני פרשת הנשיאים, ובשלישי קריאת ראש חודש.
רק כאשר חל ראש חודש בשבת בימי החנוכה תיתכן אפשרות זו.
יש מכנה משותף לשלושת הקריאות.
פרשת מקץ פורשת לפנינו את מהלכיו של יוסף, אף כי בעיני האחים הכל תמוה ומעורר כעס, הוא מנווט את האירועים, ואורג מסכת מושלמת אך נסתרת מהם. בהמשך, כידוע, הם אכן מוצעים את חלומותיו – נבואתו, היותו המולך והמושל.
קרבנות הנשיאים וימי חנוכה מלמדים על כוחם וסמכותם של חכמי התורה, אשר תיקנו לדורות את זכר הניסים והנפלאות של הימים ההם, ואף תיקנו את הקריאה המיוחדת.
קביעת ראש חודש אף היא מסורה לחכמים באופן מוחלט, אשר אפילו אם טעו או הזידו בקביעת החודש יש לקביעתם תוקף מוחלט, כנאמר: “אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם” (ויקרא, כ”ג ד’) – “אתם” – אפילו מוטעים ואפילו מזידים. רק בנושא זה מצאנו כוח מוחלט זה (שהרי בכל פסק דין שמתברר אחר כך שהיה בטעות או במזיד בטל הפסק).
כשם שעמנו שונה מכל עם ולשון, גם הנהגת ישראל שונה, שהיא מסורה ביד חכמים נקיי דעת וזכי מידות ונגיעות אישיות, אשר במשך שנים רבות עובדים על עצמם, ושקועים בעולם טהור ורוחני, וכל משאת ליבם לעשות רצון קונם, ולהיטיב עם עמו. הם הקברניטים ניווטו את ספינת היהדות בינות הגלים הסוערים. גם בזמננו זוכים אנו לכך. אשרי העם שככה לוו.
כלשון הפיוט: “בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים”.
שבת שלום!
חודש מבורך!
וחנוכה שמח!
הרב יוסף ברוק