פרשת "נֹחַ"
האמת – באהלי שֵׁם
"וישכֹּן באהלי שֵם"
המאבק על האמת נטוש לאורך כל שנות ההיסטוריה. רבים בטוחים כי היא נחלתם הבלעדית, אבל כבר בשחר האנושות נעשתה החלוקה הבאה: "יַפְתְּ אלֹקים ליֶפֶת וישכֹּן באהלי שֵם ויהי כנען עבד למו" (בראשית ט', כ"ז). התגשמות הדברים הללו, שנאמרו ממש עם תחילת התהוותו של המין האנושי, היא מדהימה.
היופי, האסתטיקה, האומנות על צורותיה – כל אלה נובעים מצאצאי יפת. יוון, מָדַי, אשכנז, תוגרמה, תרשיש וכיתים הם מבניו ובני בניו של יפת. יוון הייתה בעבר נושאת דגל הקִדמה, המדע והנאורות בעולם. אך כל זה נשאר בגדר של "יופי" חיצוני, החולף ומשתנה מתקופה לתקופה.
אמת קיימת ויציבה אין ולא תהיה שם, כי האמת המוחלטת היא ממקור האמת, מהקב"ה, ולא מבן-אדם כלשהו. כיוון שאין שם אמת, גם השכינה אינה עמהם. היא שוכנת "באהלי שֵם". צאצאיו של שֵם הם יושבי אוהל, שם הם לומדים תורה. רק במקום שנמצאת שכינה, ניתן למצוא את האמת.
בורא העולם נגלה לעם ישראל, ולנו בלבד הוא נתן את תורתו. מאז אין מקום לוויכוח אודות האמת, כי ברור לכל בר-דעת שאם הבורא נגלה לעם מסוים, הוא לא עשה זאת כדי לתת לו מתכונים דלי קלוריות לסעודת החג…
מכאן מוטלת עלינו חובת ההוכחה, שאכן היה מעמד כזה שבו נכרתה ברית בין הקב"ה לעם ישראל. על כן חוזרת התורה על סיפור מעמד הר סיני פעמים רבות, וכן הוא מוזכר בדברי הנביאים – על אליהו הנביא נאמר: "וילך… עד הר האלֹקים חֹרֵב" (מלכים א' י"ט, ח'). דוד המלך אמר: "ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלֹקים זה סינַי" (תהלים ס"ח, ט'). ובספר שופטים: "הרים נזלו מפני ה' זה סיני" (שופטים ה', ה').
הידיעה שעם ישראל קיבל את התורה, לא פסקה לאורך שלושת אלפים ושלוש מאות שנה. האמת היא שלנו – ובלבד שנהיה ראויים לה ונחיה על-פיה.