פרשת ראה
עוני וצדק חברתי

"לא תאמץ את לבבך
ולא תקפֹּץ את ידך מאחיך האביון"

בימים אלו אנו עדים לחילוקי דעות עמוקים בחֶברה. מצב המשק קשה, בכך אין ספק. הוויכוח נטוש סביב השאלה, אם עלינו להיות חֶברה המסייעת ותומכת בחלשים, או שיש להפעיל עליהם "שוטים" וגזֵרות כדי להבהיר להם את "האור והאושר" שבעבודה. (בדרך-כלל אלו שמנהלים את הוויכוח הפילוסופי הזה משׂתכרים בחודש בערך פי 20 מקשֵי היום, שאותם הם רוצים לחנך…)

כתוב בפרשה: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ  על כן אנֹכי מצוְּךָ לאמֹר  פָּתֹחַ תפתח את ידך לאחִיךָ לענִיֶּךָ ולאביֹנְךָ בארצך" (דברים ט"ו, י"א). העוני צועד עם האנושות. זהו נתון. אין זו גזֵרה על היחיד, אלא נתון חברתי. מדוע? כי במבט רחב החיים נועדו לשפר את האדם, את מידותיו השליליות.

אם הכול ידפוק כמו שעון, ולא יהיו חלשים ומסכנים – למי נוכל לעזור? מי יהיה זקוק למילה טובה? למי נוכל להלוות? חֶברה שכזו – הריקבון אוכל בה. כל אחד רואה רק את עצמו, ויש בכוחו להוציא לפועל כל קפריזה העולה בדעתו. אלו מפלצות מגדלת חֶברה כזו!

לכן נקבע "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". אין זה אומר שהאדם חייב לבחור להיות פושט יד. להיפך, עליו להיות הנותן, התומך והעוזר. ע"י זה הוא ירגיש פחות אגוצנטרי, קל יהיה לו לחלוק עם הזולת את שלו. עיניו תהיינה מסוגלות לראות את צערו וסבלו של הזולת, אפילו כשהוא מתבייש לספר על כך.

כמה מגוחכות נראות הסיסמאות "כולם שווים" "עולם ללא עניים" וכו'. מה נשאר בפועל מכל אותן סיסמאות? מיליוני בני אדם שילמו בחייהם, כדי שהדיקטטורים של זמננו יוכלו להוציאן לפועל.

לעומתם צאו וראו את החברה החרדית, אשר ברובה אינה נמנית על העשירון העליון… כמה חסד, צדקה ומתן בסתר קיימים בה!!!

גופים ידועים ומפורסמים (כ"אילן", "הוועד למען החייל" וכו') מקיימים יום התרמה בשנה. לפני כן במשך חודשים "מופצץ" הציבור בפרסומות, כדי שיפתח את דלתו וארנקו, אומנים מתגייסים וכן כלי התקשורת וכו'. לעומת זאת מודעה אחת של בקשת עזרה בגלל טרגדיה שפקדה ל"ע משפחה, משיגה תוצאות ותרומות הרבה-הרבה מעבֶר לכל אותם מבצעי התרמה.

מי שהתרגל לתת, לחלוק עם הזולת את שלו, גם אם יש לו מעט – ימצא לתת לזולתו. זה החינוך של מצוות הצדקה.

"נדיבי עמים נאספו  עַם אלֹקי אברהם" (תהלים מ"ז, י'). כאשר יאספו יחד את כל התורמים הנדיבים מכל אומות העולם, הראשונים יהיו  "עַם אלֹקי אברהם". החסד והעזרה טבועים בדמם עוד מימות מייסד האומה – אברהם אבינו – שעליו נאמר: "תתן… חסד לאברהם" (מיכה ז', כ'). לא משום שיש להם, שהרי יש עשירים מהם, אלא זהו אחד מסימני ההיכר שלהם. שלושה סימנים באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים.

שבת שלום,
הרב יוסף ברוק