פרשת "שמות"
רק בורא עולם יכול

"וַתּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ:"

הכתוב מספר בפרוטרוט רב את כל תהליך לידתו וילדותו של משה המושיע, ולא בכדי. אם מקובלים אנו כי תהליך הגאולה האחרונה "יעבוד" לפי הגאולה הראשונה – גאולת מצרים, הרי שחשוב לנו כל פרט, כיון שמקופל גם בו מסר רב משמעות לעתיד.

*       *       *

הגזירה הנוראה שמטרתה הייתה לחסל את כל הזכרים של העם היהודי, ועל ידי כך לאלץ את בנותיו להנשא למצריים היתה נראית "כמכסה" את כל האפשרויות. ברגע שיסתובב ילד אחד דתו לנילוס. גם אם יצליחו הוריו להסתירו זמן מה, אך אי אפשר הרי לגדל ילדים בארונות ובמחילות.

חכמים הוסיפו לגזירה זו סיבה נוספת. האסטרולוגים של פרעה הזהירו אותו כי יולד אדם שיושיע את ישראל. הוא לא יבוא מבחוץ אלא מתוך העם החי במצרים, והוא עתיד ללקות במים. ועל כן מצווה פרעה כי כל בן שיכול לסכן את מלכותו אחת דתו ליאור כי מי היאור הם המכה הנרמזת. ולדעה אחת באותו היום שהם הצביעו, ז' באדר, ציווה להשליך אף את ילדי המצרים כדי שחלילה לא יוכל להיות המושיע מצרי.

גם לעמרם ויוכבד היה הדבר ברור. ויותר מכך, כיון שכבר לאחר שלושה חדשים לא יכלו עוד הצפינו, אם כן אבדה תקוה. אך לא, הם לא נכנעו, וחיפשו דרך מקורית ומסוכנת להשיטו בסבך הסוף. והעתיד? משמים יושיעו.

ואכן, משהגיעה בת פרעה אל היאור, היא מבחינה בתיבה, מקבלת לידה את התיבה הזעירה. משהיא פותחת והתינוק בוכה, מתעוררים רחמיה, והיא מזהה בברור "מילדי העברים זה". היינו מצפים מבת המלך שתאמר לאמתה להשליך את התיבה עם התינוק שבה אל היאור.

וכי רק התינוק הזה בכה? וכי אלפים אחרים לא בכו? ולא היה רגש רחמים בלבה ובלב אביה? מי אם לא בת המלך אמורה לשמור על ציוויו ופקודתו?

והנה לפלא, הילד מסרב לינוק. לכאורה זו סיבה נוספת להיפטר מה"תיק". עשיתי, רציתי, חוש הצדק הטבעי בא על סיפוקו, אבל תינוק שאינו יונק זה כבר בעיה. ומה יותר פשוט ומקובל במצרים מלהשליך אותו ליאור? שוב למרבה הפלא הילדה הקטנה מציעה לבת המלך עצה: "האלך וקראתי לך אשה מנקת מן העבריות ותינק לך את הילד"? הצעה כל כך נאיבית וכנה? ובת פרעה מסכימה גם לכך. והנה מופיעה אשה בת… מאה ושלושים שנה שהיא אם הילד!! אחרת ברור שלא הייתה הילדה מביאה את האשה הזקנה הזאת. יש לנו כאן את הפושעת שילדה ולא השליכה את בנה אל היאור, והיא מציעה לה תשלום, לא פחות ולא יותר. יש להניח שעבור הנקת האח אהרן ומרים לא קיבלה יוכבד תשלום, אבל על הנקת משה כן. וממי? מבת פרעה.

ולבסוף נהפכה כל עצת פרעה על פניה, והוא עצמו מגדל בביתו את מושיען של ישראל ממנו כה חשש!!

גם הגאולה שאנו מצפים לה תבוא למרות כל חשבון אנושי. אנו בטוחים כי רבות מחשבות בלב איש, אך "ועצת ה' היא תקום"!!

שבת שלום
הרב יוסף ברוק