פרשת תזריע-מצורע
אם כל חי

“דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה:”

 (ויקרא י”ב, ב’)

התפקיד החשוב והאחראי ביותר הטיל הבורא על האשה.

בבריאה מופלאה ומתוחכמת אין קץ המוכרת לנו, כאשר כל פרט גלוי ונראה מורכב ומכסה על פרטי פרטים וחלקים קטנים וזעירים המרכיבים אותו. כל תא בגוף האדם בנוי ומבצע את תפקידו הייחודי והמיועד אך לו בתחכום וביעילות מדהימה, מנגנונים התלויים זה בזה, אשר כל סטיה או תקלה עלולים להשבית ולקלקל את כל המערכת. שיא השיאים הוא לידת האדם.

הקב”ה בחר באשה לתפקיד הנשגב של יצירת חיים. לשם כך יצר בגופה את התנאים המיוחדים והמושלמים במבנה הביולוגי, בעזרתם יתרחש פלא העיבור, ההריון, הלידה וההנקה. וכשם שההתאמה הגופנית מלאה, כך גם כוחות הנפש ותכונות נוספות ההכרחיות לצורך התפקיד הנעלה הוענקו לה.

כל עוד החלוקה היתה ברורה וכל אחד ידע ועשה את המוטל עליו, התנהלה האנושות במסלול יציב וקבוע. גם אם לא מושלם, אך מבטיח המשכיות וקיום.

בעשורים האחרונים אנו עדים לתהליכים המערערים על המושכל הנאמר, ומהם נגזרת צורת חיים שונה, אשר מלווה בשטיפת מוח עצומה וללא הפסק המטשטשת את הגבולות וקוראת ליצירת צורת חיים שונה לחלוטין, השמה במרכז ההוויה את הנאות וריגושי הרגע החולף, ומשעבדת לשם כך את האדם וכל כוחותיו.

כבר כיום ניתן לראות את התוצאות הקשות – חיי אדם איבדו את ערכם. תפקיד “האם” הנאצל הופך להיות כנטל וכעול אין חפץ בו.

מדינות שלימות באירופה מתפרקות ומתפוררות לדעת, וצהלת השוטים מלמדת כי עדיין לא הגענו לסוף התהליך.

עלינו כעם ה’ הנושאים את דברו מוטלת אחריות רבה לשאת את אבוקת האמת ולחיות לאורה.

שבת שלום!
חודש מבורך וקיץ פורה!
הרב יוסף ברוק