אור ירח

 אור ירח/ גב' לאה רייס

זה היה כשבועיים לפני החתונה. החתן ואני כבר לא נפגשים. החתונה קרבה, ואני יודעת שלחתני היקר אין אגורה שחוקה. אמנם רגיל היה, כמוני, לרמת חיים גבוהה מאד, אך זה מכבר איבד את כל נכסיו! גם אני נאלצתי לוותר על כל רכושי מהעבר- בהוראת הרב דיאמנט שליט"א, שאמר שנישואין שניים- חיים חדשים, יש לפתוח דף חדש- והכל חדש.

קשה היה לי לוותר על כל הרהיטים היקרים והיפים שרכשתי בעבר. הכל באיכות הכי טובה. הכל מעץ מלא. וכעת- אין שום תקציב לקנות חדש. החתן היקר הרגיע אותי ואמר שאנחנו לא צריכים כלום. נישן על מזרונים על הרצפה, והעיקר שיש קורת גג. אז השלמתי עם זה. אין רהיטים. אין חפצים. ואין כסף. לפחות מגבות רקומות שאני אהובת יש. ועוד כמה דברים שניחמו אותי. אך בהמשך התברר שגם את המצעים והמגבות עליי להשליך מאחור.

חשבתי גם על החתן הטרי, מה איתו?רציתי להעביר לו 1500 ₪ מהמעט שהיה לי בחשבון הבנק. וכאן הייתה סערת הרגשות חזקה מאד. ואולי צריך להשתמש בכסף הזה בשביל צרכי החתונה וקניית הנדוניה? לא ידעתי מה הדבר הנכון לעשות.

נסעתי לבני ברק. ניגשתי לכספומט במרכז רימונים.

הוצאתי 700 ₪. רגע, בעצם 700 ₪ לחתן?! אולי אין לו חליפה לחתונה? הוא בהחלט יצטרך יותר. ד' יעזור כבר לשאר הצרכים. פניתי אל ד', אמרתי לו שרק הוא יודע מה השארנו מאחור, על מה אנו מוותרים, רק הוא מפרנס אותנו ואין לנו מישהו אחר. ואמרתי שאם זה הדבר הנכון, אז שהכספומט "יסכים" להוציא את כל הכסף. לחצתי על משיכת 800 ₪ נוספים. לא האמנתי שיש סיכוי שהפעולה תאושר. עברו מס' שניות, 800 ₪ מציצים מתא השטרות.

הכנסתי את מלוא הסכום למעטפה וכתבתי- "נשלח לישיבת נתיבות עולם לידי החתן רייס". לא כתבתי שזה ממני.

לאחר מכן נסעתי לשכונת הר נוף, רחוב שאולזון 33 בירושלים. נפגשתי עם הרבנית סרבניק היקרה בגמ"ח לכלות. בגמ"ח זה מוכרים נדוניה במחירים זולים מאד. הכניסה לנשים בלבד. בחרתי מס' פריטים הכרחיים, ונגשתי לקופה. הרבנית ניסתה לבקש שאולי בכ"ז, ואם אפשר… שהרי אין כסף. הגב' של הגמ"ח סירבה, והסבירה שכל הכלות נצרכות, וכולן עם סיפורים… בעודנו חושבות מה נעשה, לאחר מס' דקות, ניגשת אלינו גב' הגמ"ח הצדיקה. בוכה ומתנצלת. הרבנית נבהלה: "מה קרה? מה קרה?" שאלה.

הגב' של הגמ"ח אוחזת מעטפה ובה 1800 ₪ בידה, ואומרת בהתרגשות: "עובר אורח קרא לי אל פתח החנות, ואמר לי לתת את זה לכלה שבחנות. הנה- זה שלך." 1800 ₪ בחנות כזו, ממלאים את הבית בכל טוב!

-"רגע," אמרתי "אבל יש כאן עוד כלות רבות. מי אמר שזה בשבילי?" הגב' הניחה ידה על כתפי. "זו את, זה בעבורך". הרבנית מיהרה להשתיק אותי ואמרה: "זה נס! נס גלוי! קרה לך נס גלוי"

אמרתי לה: "הרבנית זה בגלל הגמ"ח הקטן… הגמ"ח של החתן…"

הירח האיר עלי מלמעלה כאילו אומר: "ברוך אתה ד' משמח החתן עם הכלה".

הרגשת החסד שטפה את כל כולי: "תודה לך ד' יתברך על עוד פרק… מנפלאות החיים בהשגחה."