שאלת שאלה? הרב ברוק משיב תשובה!

אשת בן תורה?

תיאום שאיפות וציפיות בין בני הזוג.

שאלה:

פעמים קורה כי האשה הכינה עצמה ושאפה להינשא ולהיות אשת בן תורה, ולא רק במושג ובמובן השטחי, אלא רצון כנה ואמיתי להשקיע ולהקריב למען יוכל הבעל להתמסר ללימוד התורה ללא הפרעות. דבר זה, כידוע, דורש הקרבה ומסירות אין קץ.
ואז היא חשה כי אין הדברים הולכים בכיוון זה, או כי מתחילה לא היה הלימוד כה חשוב וכה מרכזי בחיי הבעל.
איך עליה להתמודד עם מצב זה?

תשובה:

לעתים לאחר הנישואין חל שינוי, ולא לטובה. ואז שעות הלימוד פוחתות, היחס משתנה ודברים אחרים תופסים זמן רב יותר.
חשוב מאוד לא להיות המפקח ו”משגיח הכשרות” בבית, שכן הדבר כמובן גורר ראקציה והסתגרות אצל הבעל, וכידוע ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה וכדי להגן על עצמו עלול לתקוף ולהאשים וכו’, ובכך ודאי לא תצמח הישועה.
המדרש מספר כי כאשר אשת רבי עקיבא הציעה לו ללמוד תורה, סרב ואמר: אני בן ארבעים, וכי אשב ללמוד עם תינוקות של בית רבן? אמרה לו אשתו: נכון, יומיים ידברו על הדבר המשונה הזה, אך כעבור ימים ספורים יבוא נושא חדש. הכל יתרגלו אליך ואיש לא ישים לב. אמרה ועשתה. לקחה חמור, שמה על גבו שק עם חול כשמתוך השק יצאו פרחים, וכך יצאה לשוק. ההמון ראה לפתע חמור “המצמיח” פרחים, עמד והסתכל בתימהון, והפלא ופלא. ביום הראשון סבבו את החמור המופלא מאה איש, למחרת שבעים, וכעבור שלושה ימים הכל עברו לידו ואף לא הטו ראש לראות.
אמרה רחל לבעלה: כך יהיה אתך. ביום הראשון ידברו, ובעוד יומיים הכל יעבור.
ואכן, השתכנע עקיבא וזכינו ברבי עקיבא הגדול, וזכתה היא שתורתו ותורת תלמידיו- כולנו כל הדורות, שכן תורה שבע”פ רבי עקיבא.
כאמור, בתבונה ובהכוונה, כמובן כדאי להתייעץ, אפשר לשנות ולהגיע אל המטרה הנכספת. אך גם אם לא חלילה, אין ליפול ולהתייאש, כי הקב”ה יראה לליבה של אותה אשה וייתן לה ילדים שבע”ה תראה מהם נחת ושמחה. אין הדבר בידינו, אלא תפילה ותחינה בלבד.