להודות לאבא גם על הכאב

להודות גם על הכאב/ בת-שבע בן זיו

ערב אחד בישלתי פסטה. כשהמים הגיעו לרתיחה, הסרתי את הסיר מהאש, וברגע של חוסר זהירות, הסיר נטה קלות ונשפכו לי מים רותחים על כף יד ימין עד המרפק בערך. חוויה כואבת במיוחד ל"ע.
הכאב הימם אותי. היד נהייתה אדומה ולא יכולתי להזיז אותה, ממש בכיתי מהכאב.
ילדיי היו איתי במטבח וראו את מה שקרה לי, וידעתי שכעת הם בוחנים אותי איך אני מגיבה. התקשרתי לבעלי לכולל (נדיר שאני מזעיקה אותו) שיבוא כי נשפכו לי מים רותחים על היד ואני לא יכולה לטפל בילדים וגם צריכה פולידין וטיפול רפואי. בעיני רוחי ראיתי איך אני בבי"ח והיד שלי עם שלפוחיות- דרגה מספר 2 אולי..
התיישבתי בכורסה בסלון וחיכיתי לבעלי. הילדים שלי הביטו בי ואז אמרתי להם, עם כל הכאב, שאני לא יודעת למה אבל אני יודעת שהכל מאת ה' והכל לטובה וגם זה לטובה וחסד ה'.
תוך דקות ספורות, תאמינו או לא, הכאב עבר כמעט לחלוטין ופתאום יכולתי להזיז את היד כרגיל!!!
האדמומיות נשארה כזכר לנס ושום שלפוחית לא הופיעה! זה מדהים, כי מדובר במים רותחים מבעבעים שהרגע הורדתי מהאש… חסדי ה' עליי ועל כל עם ישראל.

המסר ברור– בכל מצב ובכל ניסיון- תזכירו לעצמכן כמה שיותר מהר שזה מאת ה', שזה לטובה ושזה חסד ה'. וכמובן- לא לשכוח להגיד תודה לאבא גם על הכאב וגם בע"ה אחרי שהוא עובר.